- שפוי
- שִׁפּוּט, שִׁפּוּי,v. sub שִׁיפּ׳.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
שפוי — 1 adj. בר דעת, פיקח, נורמלי, הגיוני, בריא בנפשו, בריא בשכלו, מתון, מיושב, מאופ 2 פיצוי, ביטוח, אחריות לכיסוי נזקים, אחריות לכיסוי הוצאו … אוצר עברית
שפוי בדעתו — פיקח, צלול, בר דעת, נורמלי {{}} … אוצר עברית
אוטומטיזם בלתי-שפוי — העדר רצייה בשל מחלת נפש, דחף לאו בר כיבוש (מצב המונע הטלת אחריות פלילית) {{}} … אוצר עברית
אוטומטיזם שפוי — העדר רצייה שלא בשל מחלת נפש (מצב המונע הטלת אחריות פלילית) {{}} … אוצר עברית
בלתי שפוי — משוגע, מטורף, שאינו כשיר לשאת באחריות משפטית {{}} … אוצר עברית
לא שפוי — מטורף, פסיכי, חולה נפש {{}} … אוצר עברית
אדם נורמלי — שפוי, בריא בנפשו, בר דעת {{}} … אוצר עברית
מודע למעשיו — שפוי, יודע מה הוא עושה ומה התוצאות הצפויות {{}} … אוצר עברית
איבד את שפיות דעתו — השתגע, יצא מדעתו, נעשה לא שפוי {{}} … אוצר עברית
איבד את שפיותו — השתגע, יצא מדעתו, נעשה לא שפוי {{}} … אוצר עברית
בריא בנפשו — אדם נורמלי, שפוי, בר דעת {{}} … אוצר עברית